• 66 • חַדְיָאן עַנְבֵּר רַ'אזֶל "העצים" לְמוּל פָּנֶיךָנִפְרְשָׂה כְּנַף הָעֵצִים . נִבְלַמְתָּ מִמְּרוּצָתְךָ עַל סַף עֵצִים . "בָּרְכוּנִי, מַלְאֲכֵי הָאֲדָמָה", קָרָאתָ . עָמַדְתָּ — אֹזֶן, עַיִן, אַף — לְנֹכַח הָעֵצִים . עָבְרוּ בְּךָ הָרוּחַ וְהָרַחַשׁ וְהַחֹם . וְאוֹר גָּדוֹל הֵצִיף, חָלַף עַל פְּנֵי כָּל הָעֵצִים . הַיַּעַר הִשְׁתַּתֵּק . בָּקְעוּכָּל צִפֳּרָיו . שִׁירָן פָּצַח מִתּוֹךְ קְלִפּוֹת כְּטֵלֶגְרָף מֵהָעֵצִים . פָּסַעְתָּ צַעַד וְעוֹד צַעַד . וְכָל עָלֶה עַיִן הָיָה . הָלוֹךְ הָלְכוּ וּבָאוּ עַד אֵלֶיךָ . עָשׂוּךָ מְכֻנַּף עֵצִים . קוֹרֵא יָקָר, הַנַּח לְגַרְזִנְּךָ . הַנַּח כַּף יָד עַל שֹׁרֶשׁ . נְשֹׁם וְדַע, הֵן גַּם לִבְּךָ הוֹלֵךְ וְנֶעֱטָף עֵצִים . מפרסית : המשורר ודרור בורשטיין
אל הספר