מורן אריה

• 62 • מורן אריה ■ שֶׁרֵאשִׁיתוֹבְּאוֹי וְהֶמְשֵׁכוֹבְּסוֹף הָעוֹלָם שֶׁרֵאשִׁיתוֹבַּעֲנָקִית מִתְמוֹטֶטֶת וּבִבְשׂוֹרַת הַבַּת הָעוֹמֶדֶת לִפְנֵי מִטָּתָהּ שֶׁרֵאשִׁיתוֹבְּטָעוּת : שֶׁהֲרֵי הַדְּבָרִים נְתוּנִים בְּסַד שֶׁל הִתְהַוּוּת . שֹׁרֶשׁ מְמֻלָּל בְּאֶצְבָּעוֹת לַחוֹת, כַּמָּה חֲבָל . יָצָא שֶׁהַדִּבּוּר מִסְתַּלְסֵל רָצוֹא וָשׁוֹב עַל חוּט שֶׁהִתְבָּרֵר יָשָׁר . כֹּחוֹת מְנַמְּרִים אֶת הַתּוֹדָעָה, אֵין תְּמוּנָה אוֹשָׁעָה . אֵינֶנִּי עוֹד מָה מִלְּבַד צוּרָה פְּרוּצָה . מָצָאתִי לְעַצְמִי חוֹבָה : לַעֲמֹד וְלוֹמַר דְּבָרִים אֵלּוּ כְּשֶׁהַפָּנִים עוֹד שְׁבִירִים, עוֹד פְּנוּיִים לְמַהְפֵּכָה . כֵּן ! בְּטֶרֶם תִּשְׁתַּלֵּט הָאַבְנִיּוּת כָּלִיל, אֶעֱמֹד אוֹ אֶזְחַל אוֹ אֵשֵׁב פֹּה וְאָשִׁיר, לִפְנֵי הַקִּיר הַיָּרֹק, קָרוֹב לַצַּלַּחַת וְלָאֶשְׁכּוֹלִיּוֹת . • 63 • מורן אריה ■ כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי פְּנִימָה, לֹא הָיָה בָּרוּר מָתַי זֶה הִתְחִיל . הֵם הָיוּ שָׁם, יָכֹלְתִּי לִמְנוֹת אוֹתָם, כָּל אֶחָד לְחוּד, יָכֹלְתִּי לָחוּד חִידוֹת וְלִצְדֹּק בְּכֻלָּן . עוֹד לֹא הֵבַנְתִּי...  אל הספר