• 45 • ימים — מסתבר שזה אפשרי . נותרו עוד שנים-עשר תשלומים . אנחנו כבר לא צוחקים מאותן הסדרות . אנחנו פותחים ספר שאהבנו בגיל שבע-עשרה, קוראים את העמוד הראשון וסוגרים את הספר בבהלה . אנחנו משתמשים בכל תיון פעמיים ( לפחות ) . אנחנו בוחנים את עור הפנים שלנו תחת אור הפלורוסנט החזק של השירותים בעבודה . אנחנו אוהבים למלא את מכל הדלק עד הסוף אבל שונאים להסתכל על המונה רץ, אוהבים לקנות פרחים אבל שונאים לפַנות אותם כשהגבעולים נרקבים והמים מדיפים ריח רע . אנחנו יושבים על המחשב עד מאוחר ועורכים ומשנים ניסוחים, ממצמצים לרגע והשעה היא 32 : 00 . אנחנו אומרים לעצמנו, בעוד כמה שנים יהיה לנו מספיק כסף לְ . בעוד כמה שנים יהיה לנו מספיק ניסיון בשביל . בעוד כמה שנים נהיה בקשר יותר טוב עם אחותנו הקטנה, עם ההורים, ועד אז כבר בטח יהיו לנו ילדים משלנו . אנחנו צופים בסרטים אמריקאים ומשתילים את עצמנו בתוכם : על הבר האפלולי, באולם הנשפים, בחדר הישיבות השקוף . לוגמים בירה קרה, נועלים נעלי לכּה שחורות, מפטרים את רואה החשבון . • 46 • אנחנו משכנעים את עצמנו שלא היינו מצליחים יותר במקום אחר . אנחנו כועסים על עצמנו שא...
אל הספר