אלחנן דודזון

• 23 • ג . הַשַּׂקִּית שֶׁעַל הַדֶּשֶׁא רְדוּפָה מִן הָרוּחוֹת . אֵינֶנָּה יוֹדַעַת שֶׁרָאִינוּ לְלִבָּהּ, כֵּיצַד הִיא נֶאֱבֶקֶת וּמִסְתַּעֶרֶת חֲזָרָה בַּסְּעָרָה . כֵּיצַד לֹא יָכְלָה, גַּם אִם תְּנַסֶּה בְּכָל כֹּחָהּ הַשַּׂקִּיתִי, לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַחַיִּים שֶׁכָּפָה עָלֶיהָ חֹמֶר הָעוֹלָם שֶׁאֵינֶנּוּכָּלֶה . גַּם הַפִּילִים הַגְּדוֹלִים יָדְעוּזֹאת, כְּמוֹ צַבֵּי הַיָּם, וְהַנְּמָלִים הַמִּזְדַּקְּרוֹת מִן הָאֲדָמָה, שֶׁגַּם שְׁבִילִים יוֹדְעִים לְאָן לָלֶכֶת . כְּפִי שֶׁכּוֹס הַתֶּה יוֹדַעַת טַעְמָהּ הַלִּימוֹנִי גַּם בִּלְעָדַי, גַּם בִּלְעָדֶיהָ .  אל הספר
מקום לשירה