לי ממן

• 81 • אֲבָל אֲנִי יֵשׁ לִי כָּבוֹד לַתְּשׁוּקָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת אִתָּהּ בַּשָּׂפָה שֶׁלָּהּ לְכִי לְאֶלֶף עֲזָאזֵל אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ רַק אַל תִּשְׁכְּחִי מֵאֵיפֹה בָּאת, מִי נָתַן לָךְ צוּרָה • 82 • לי ממן היגיינה ואפשר לחיות גם ככה ( נתן זך ) וְאֶפְשָׁר לִחְיוֹת גַּם כָּכָה, לְלֹא הַגַּעְגּוּעַ, הַכְּמִיהָה, הַצִּפִּיָּה לְעוֹד מִפְגָּשׁ . מֵמַד אַחַר מֵמַד קוֹרֵס אֶל הַמַּמָּשׁ, כְּשֶׁקַּלַּת מִשְׁקָל אֲנִי צוֹנַחַת בִּזְרוֹעוֹת הַבַּיִת, מְרַחֶפֶת כְּנוֹצָה מֵעַל כִּיּוֹר, פּוֹרֶשֶׂת מַצָּעִים כַּעֲנָנִים מֵעַל מִטּוֹת בִּמְקוֹם לִבְעֹט בְּמַחֲשָׁבוֹת לְלֹא תִּכְלָה גּוֹרֶפֶת שְׁיָרִים, וְיָד נֶאֱמָנָה תַּשְׁלִיךְהַכֹּל, תָּשִׁיב אָחוֹר, שְׂפַת אֵם נִתֶּקֶת מִשְּׂפָתִי, אֲנִי חוֹזֶרֶת אֶל חֵיק הַזָּרוּיוֹת וְשׁוּב אֵינֶנִּי מְבִינָה דָּבָר, וְשׁוּב אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לִחְיוֹת  אל הספר