רות פוירשטיין

• 35 • וּמְעֻקָּל מִירֻשָּׁתֵנוּ תַּו הָאָב בְּזִיו כּוֹכָב, הַמְחַדֵּשׁ אוֹר מְרֻחָק — עָשִׂינוּשְׁמוֹלְחֹק נִשְׁחָק : וּמִנִּשְׁמוֹת הָאִמָּהוֹת דִּלַּלְנוּרֵיחַהָאֵזוֹב, הֵן לֹא נֶחְשָׁק גּוּף כֹּה דָּבֵק בִּלְאַבֵּד וְלַעֲזֹב : עַתָּה הַלֵּל הַלֵּל הָרְחוֹב- הַזֶּה, הַלַּיְלָה, הַחַלּוֹן : עַתָּה הַלֵּל לִשְׁמֹעַ שׁוּב וָשׁוּב בִּשְׁנוֹת אוֹתוֹכִּלָּיוֹן שֶׁהֶעֱבִיר אֶת אֲהוּבֵינוּ, לֹא יָדַעְנוּ לְבָרֵךְ : בָּרוּךְ אַתָּה בּוֹרֵא הַצַּעַר מִתְגַּלֶּה וְשׁוּב הוֹלֵךְ עַד אֵין דָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁאָר, עַתָּה הַלֵּל בְּחֹסֶר כֹּל : עַד שֶׁנִּלְקַח הַאִם יָדַעְנוּ לְשֵׁם מָה נִבְרֵאנוּקוֹל ? : • 36 • י וֹם חֲמִישִׁי כֹּה חֲרִישִׁי לִשְׁכֹּן בְּעֵין הָאֲדָמָה : אֲנִי הוֹלֶכֶת כְּמוֹשַׁלֶּכֶת, אֲרָעִית וַעֲרֻמָּה : וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ אֶת עִקְבוֹת הַתַּרְדֵּמָה שֶׁנֶּעֶרְמָה בַּצַּמָּרוֹת : אוֹרוֹת שָׁקְעוּבָּהֶן דְּמָמָה : וְאשֶׁר קַל מִכַּף הָרוּחַ לְהַלֵּךְכִּמְעַט שָׁכוּחַ לִהְיוֹת עַל סַף נִסּוּחַ פֶּה פָּתוּחַ בִּפְלִיאָה : וְלֹא לוֹמַר — הָאשֶׁר זָר תָּמִיד מֻכָּר מִידִי...  אל הספר