• 124 • לצורך הסיפור הזה . כמו אשת הפרחים, שהחיים קשים לה והיא ספונה בחנות הקטנה מבוקר עד לילה, גם יונה השכנה מרשימה ברעמת שיער צבועה פחם נוצץ, פניה החיוורים גרומים, העיניים גחלים שחורות . הן דומות, אבל יש הבדלים : לבעלת החנות יש ידיים של פועלת, היא לבושה תמיד בגדים פשוטים, שלא נורא אם יירטבו במי הדליים המלאים זֵרים, והיא כובשת כעס תחת מעטה מסביר פנים בהשתדלות מותשת להשביע את רצון הלקוחות . השכנה שלי היא גברת, גברת יונה, אלגנטית ומרוחקת, ואני מתרשמת שהיא מרוכזת בעצמה ובמה שהיא נמצאת בו ואין לה עניין ברצונות של אחרים . בית האבן הגדול שהיא חיה בו הוא קאסָה ירושלמית בסגנון כפרי טוסקני . קירות החזית ורדרדים, ואני יכולה לנחש שפְּנים הבית בנוי חדרים חדרים, סביב אולם מרכזי רחב ידיים ומטבח גדול . ויש לו גן . בית כזה חייב גן נפלא . מאוד אני רוצה לטייל בו, ובטוחה שהוא מלא שבילים נסתרים . חצר פנימית, ובה עצי תפוז, מקיפה אותו באכסדרת עמודים מקושתת . את בעלה של גברת יונה לא ראיתי אף פעם . הוא היה חולה מאוד, הרבה זמן, ולמיטב זיכרוני, במשך כל הזמן הזה גברת יונה כמעט ולא יצאה מהבית . אני • 125 • אומרת...
אל הספר