• 110 • מירלה משה אלבו • בְּיוֹם הַלְוָיָתוֹ, חָזַרְתִּי . נָקַשְׁתִּי בַּדֶּלֶת : גַּרְתִּי כָּאן, אָמַרְתִּי לַזָּר בְּפֶתַח הַבַּיִת — יַלְדוּתִי מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ . הָיָה אָז אֲדֹנָי בַּמָּקוֹם . וּבַהַחְרָפוֹת עִם דְּעִיכַת הַיּוֹם, כְּשֶׁחָרוֹן הִצְלִיף כְּמוֹפִּינְג פּוֹנְג בְּתוֹךְהַחֲדָרִים, בַּמִּטְבָּח, בַּפְּרוֹזְדוֹר לֹא הָיָה לַנֶּפֶשׁחֵרוּף, רק חֲלוֹם מָז'וֹר : סֻלַּם גַּנָּבִים אֶל שַׁעַר שָׁמַיִם אֶל הַסֶּלַע הַצָּף, הַמַּכְתְּשִׁי אֶל אֵל הַמַּסְטִיק הַהִימָלָאיָה, קְנֵי הַסֻּכָּר וְהָעֲתִידוֹת אֲדוֹן בָּזוּקָה ג׳וֹ, מַר מָתוֹק . • 111 • מירלה משה אלבו • מַצֵּבוֹת עַל עוֹר הָאֲדָמָה, כְּמוֹמַסֵּכוֹת עַל פְּנֵי מְחוֹלְלִים . קֶסֶם שׁוֹרֶה עַל הַכֹּל . הֲרֵי לִי קַרְנָבָל וֵנֶצְיָה .
אל הספר