אלרי כרמון

• 95 • תפורה, דבוקה, מהודקת, טבועה כמו חותמת שעווה שייבשה על מעטפה שנסגרה . זוג אוהבים לוחשים סודות בזמן ליקוק גלידה מטפטפת בין האצבעות, לא אותן אצבעות שמלטפות את זרועה מלמעלה למטה, ממשיכות לחוג במעגלים מרפרפים סביב הפופיק ; אותן אצבעות שחודרות עמוק פנימה בין רגליה הפתוחות, המזיעות, של זו שמציצה על אהבה סגורה, שלובה, תפורה מלקקת גלידה . מחיאות כפיים וקריאות רמות באותה כיכר בה השחפים רוקדים מחול רעב גווע, לזוג אוהבים שירד על ברכיהם בזמן שירדו גם דמעות, מסיחי דעת מגניחות מצמררות ורמות בפה פתוח, שבוקעות מהחלון בצד המערבי בקומה הראשונה ונעלמות בין צווחות השחפים, הרוקדים, מסיחות הדעת מאהבה סגורה, שלובה, תפורה, דבוקה שמלקקת גלידה ושילמה בשטר אחד באותו צהריי היום . מרוחה באודם אדום, לא היה בה שמץ של אמת . מגוחכת כמו עלה שמתעקש להישאר על העץ בזמן שלכת . האהבה עובדת הכי טוב בשעה הזו של הלילה .  אל הספר
מקום לשירה