רונית חכם

• 60 • משמרת, חולדות ממהרות לכוכים, עצים שולחים זרועות מתחת לרצפה, אל בין הסדינים, האיש האהוב לידי ממלמל בשפה שאני לא מבינה, רוצָה לזכור, אולי אחר כך נבין, רושמת את המילים על בטן השמיכה, המילים רצות מתחת לתמונות, מרצדות באור כחול, בלי קול, בלי קול, אנשים רצים, ילדים בורחים, הבזקים זוהרים, לא שומעים, לא שומעים, עיניים של ילדים, אי אפשר לנשום, אי אפשר לנשום, ציפורים שחורות, כבדות, נופלות, נופלות, כּוֹס החורבות צורח, אש אוחזת ברשת, שורפת את הכבלים, את המסָכים, אי אפשר לנשום, אי אפשר, משתכנים מביטים בעיניים פקוחות בשוכן במרומים, קמים, מקימים עמודים למשכן, מתפחמים, לטאות פעורות פה, חומצת שִכחה מְאכלת, מלאכים נמלטים, הרצפה נשמטת, הרצפה נשמטת, אני נופלת, נופלת, כולם כבר שם, בעפר, מכוסים אפר, אני והאהוב והשושלות והשכנים, והבני דודים, כולם, כולם, האדמה חמימה מקבלת את השבים מפיחה רוח נושפת קרוב לפנים מעוררת שוכני העפר זעים ריח החיים מֵחיש זכרון חמלה עתיקה אדים לחִים מתעבים לחלוחית על השפה טַל על הלשונות החרֵבות נהמה מילים פורחות עכביש נאחז בחוט מתקדם אורג קוּר ועוד קוּר • 61 • שכנוֹת רוקמות חופּ...  אל הספר