אביגיל זמיר

• 39 • את גרה בתל אביב אז הכול קרוב . את עוברת את גינת הכלבים ופונה שמאלה לאמפם . קר בחוץ וגם באמפם, בעיקר ליד המקרר של הגבינות . אין פרמז'ן משולש, רק הפירורים האלה המעליבים . אין אנשובי, יש סרדינים . את יוצאת מהאמפם . את יורדת במורד הרחוב, כבר מתחיל להחשיך, שבת אז לא הכול פתוח גם בתל אביב . את נכנסת לסופר קטן שאת לא מכירה קרוב לקינג ג'ורג' . את מוצאת אחרי כמה סיבובים בין המדפים את האנשובי והצלפים . את הולכת לדלפק של הגבינות . או שיש שם מוכרת, או שיש שם מוכר . אם יש שם מוכרת, את אומרת ערב טוב ומבקשת 100 - 150 גרם גבינת פרמז'ן לא מגוררת . היא מגישה לך, את אומרת תודה והולכת לקופה לשלם . אם יש שם מוכר, או שהוא מבוגר או שהוא צעיר . אם הוא מבוגר, את אומרת ערב טוב ומבקשת 100 - 150 גרם פרמז'ן לא מגוררת . הוא מחייך ואת מחייכת חזרה, מנימוס . הוא שואל אם את רוצה עוד משהו, את אומרת לא, תודה, והולכת לקופה לשלם . אם הוא צעיר, או שהוא עם טבעת זהב דקה על האצבע, או שהוא בלי טבעת זהב דקה על האצבע . אם הוא צעיר עם טבעת זהב דקה על האצבע, הוא • 40 • אומר איך אפשר לעזור, את אומרת שאת רוצה חתיכת פרמז'ן לפסט...  אל הספר