• 4 • יותר מן הפתקים של ועד הבית" . מהקרוב ביותר הגליון נע קדימה אל השכנות הלאומית, זו שלא נותרה בעת הזו ברירה אלא לדבר עליה . הטקסטים בחלק הזה של הגליון בוחנים את גבולות הארץ והאדמה, את ארועי הזמן הזה, מסתכלים בעיניים פקוחות אלינו פנימה ואל מי שנמצאים מעבר לגדר, הפיזית או התפישתית . מהפוליטי באופן בלתי נמנע, ממשיכים אל המוות, אל השכנים הנעדרים פיזית, אך נוכחים-קרובים . לגליון הגיעו טקסטים רבים שעוסקים בקשר בין שכנות ומוות . יתכן שזו רוח התקופה, שהרי בימים אלו המוות נמצא סביבנו באופן מוגבר, מתדפק כל בוקר עם צפצוף החדשות . אך ריבוי השירים ( שכמותם גדולה משירי האהבה למשל ) מלמד גם שיתכן שישנו קשר ייחודי בין השכנות ובין המוות . הבית המשותף קשור גם בשלבים השונים בחיים, בפרידה מהורים ומבתים האוחזים בתוכם זכרונות ילדות . הוא גם מאפשר יצירת קשרים בין-דוריים ( בין צעירים לקשישים למשל, כפי שאפשר לראות בשיר של טל מיכאליס "ליהושע" ) . מהעיסוק במוות הגליון ממשיך אל הארוס, אל האומנות ואל הָאַחֵרוּת . כך למשל, בשירים שונים בגליון מציץ אלינו פתאום החלל החיצון . עוד שכן שהוא לכאורה רחוק וזר, ההפך מקרב...
אל הספר