ספיר יונס

• 99 • כְּמוֹ שִׂיחַת חֻלִּין, שִׁלְשׁוֹם לִפְנוֹת בֹּקֶר, כֵּן, לֹא כָּזֶה מְאֻחָר, וְגַם הַקֶּשֶׁר הַפְּרוֹבְּלֵמָטִי הַזֶּה, אֲחֵרִים מְרַחֲמִים עָלֵינוּאוֹ גָּרוּעַ מִזֶּה . לִפְעָמִים הַמִּלָּה הִיּוּלִי מְנַצַּחַת אֶת הַסָּגֹל שֶׁלָּהּ וְנוֹתֶרֶת רַק חָרְמָה, יְצוּר בָּקוּעַ וּמְעֻרְעָר שֶׁגּוֹרֵם לִמְנִיַּת יֶתֶר שֶׁל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם אֲמוּרִים לְהִסָּפֵר כְּמוֹפְּתִיתִים אֲבָל גַּם מַגְרֵפוֹת, צְלָמִים, מְחַסְּלִים, עֵינַיִם, וְרוּחַחַיִּים וְכָאֵלֶּה שֶׁלֹּא יוּכְלוּלְהַצְמִיחַלְעַצְמָם אֵיבָרִים חֲדָשִׁים . אֲנִי מַצִּיעָה לִנְטֹשׁ אֶת הַשִּׁיר עַכְשָׁו, אוּלַי רַק, בְּכָל זֹאת, לִפְנֵי זֶה, לִפְרֹם אֶת כָּל הַגְּדִילִים שֶׁבִּקְצֵה הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת, לִמְשֹׁךְ אֶת הַחוּט עַד הַסּוֹף, נִדְמֶה לִי, כֵּן, וּלְהַשְׁאִיר אוֹתוֹמָתוּחַ . כְּמוֹהַשְּׂעָרוֹת עַל עֲלֵי הַמַּרְוָה שֶׁצּוֹמְחוֹת אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, אֲבָל אוּלַי חָשׁוּב יוֹתֵר מִזֶּה, לָנוּ וְלַאֲחֵרִים, אָסוּר לְהַשְׁאִיר אֶת הַשְּׂמִיכָה בַּשָּׂדֶה וּלְחַכּוֹת שֶׁתַּצְמִיחַפְּרָחִים . • 100 •  אל הספר
מקום לשירה