• 37 • דבר אחר קרה בינתיים, הכרתי אישה מהמרכז . אמנם היו לי נשים לפני כן, אהבתי נשים מאוד מאוד ( ובאמת, השתדלתי שלא להתקרב קרבה גדולה מדי למלצריות החביבות שעבדו אצלי ) . אבל האישה הזאת מצאה חן בעיניי באופן מיוחד, ראיתי את יופייה, והרגשתי שאני רוצה להיקשר בה . התאהבנו ועברתי לגור איתה, במרחק מחיפה, באזור השרון . הנה, אמרתי כבר, אלה לא דברים יוצאים מן הכלל, מלבד הצורך לנסוע בכל בוקר וערב, הלוך חזור במכונית על כביש החוף, בצורה כזו שבה התנועה ( הדהרה על הכביש ) הפכה להיות חלק משגרת חיי . ובמיוחד מראה הים לאורכה של הדרך, באותו מקטע לא בנוי עדיין בין חוף דור לבין עתלית ולאחריה גשר הרכבת חולף מעליך והכביש הדו- מסלולי נצמד אל החוף, בקרבה גדולה מסתחרר לאורכו עד חיפה . גבעות הכורכר נעלמות מאחור והנסיעה נמתחת בגובה פני הים, כמו לשון יבשה שנושקת למים . יש משהו מעורר, מרומם את הנפש, אני מנסה להבין ( איך להגדיר את זה מבלי להתפייט ) , הרצועה מתגלה כולה עד האופק, והעיניים כמו הוזות, או חולמות, זולגות הצידה מתוך הנתיב כדי לחוש בדבר הזה, במראה שנפרש פתאום, הכחול הגדול עד אינסוף, וקרני השמש מנצנצות על גד...
אל הספר