אדוניס — מערבית: אלמוג בהר

• 122 • הַפְּאֵר וְאָנִיק אֶתְכֶם בְּקַדַּחַת . אֲנִי רוֹעֵד בִּגְרוֹנוֹתֵיכֶם, וּבְמִלּוֹתֵיכֶם נוֹטֵף דָּמִי . אַתֶּם מִתְקַדְּמִים לְעֶבְרִי כִּלְטָאוֹת, כְּתוֹלָעִים, כִּנְחָשִׁים, וַאֲנִי קָשׁוּר בַּעֲפַרְכֶם . כָּל דָּבָר מְחַבֵּר בֵּינֵינוּ, כָּל דָּבָר יָכוֹל לְהַפְרִיד בֵּינֵינוּ, אֲבָל אֲנִי נִשְׂרָף לְבַדִּי, עַד אֶעֱבֹר בֵּינֵיכֶם כְּרֹמַח עָשׂוּי אוֹר . אֵינִי יָכוֹל לִחְיוֹת בֵּינֵיכֶם . אֵינִי יָכוֹל לִחְיוֹת אֶלָּא בֵּינֵיכֶם . אַתֶּם זְרָמִים מֵעֹמֶק הַיָּם הַנָּעִים בְּבִטְנִי, וְאֵין לִי מִפְלָט מִכֶּם . אַתֶּם מֻזְמָנִים לִצְרֹחַ מַה שֶּׁתְּבַקְּשׁוּ, אֲבָל תְּלוּ מֵעַל מִפְתְּנֵיכֶם אֶת חֲרוּזֵי הַשֶּׁמֶשׁ . רוֹפְאֵיכֶם יַעַרְכוּ נִתּוּחַ וְיִפְתְּחוּ אֶת זִכְרוֹנִי, יְחַפְּשׂוּ בְּגִידָה מִתַּחַת לְמִלּוֹתַי וּכְפִירָה בְּתוֹךְ אוֹתִיּוֹתַי . הֵם יְגַלּוּ שֶׁהַקֶּצֶף תּוֹפֵר אֶת בְּשָׂרִי וַאֲבָנִים מַפְלִיגוֹת בְּדָמִי . אֲנִי נִמְצָא וּבִלְתִּי נִתְפָּס כָּאֲוִיר . סָגוּר כְּגֶזַע עֵץ . לֹא אוּכַל לִמְסֹר עַצְמִי לָכֶם . אֲנִי הַבֹּקֶר הַבָּא תָּמִיד, וְהַמַּפָּ...  אל הספר
מקום לשירה