• 94 • לואיס יוּסף רֶייֶס Kodak Paper I יֵשׁ יָמִים שֶׁבָּהֶם אֲנִי אוֹסֵר עַל עַצְמִי חֲבֵרִים . אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לִי חֲבֵרִים . אָהַבְתִּי אוֹתָם בְּלַהַט אֲבַק הַשְּׂרֵפָה הָרָטֹב בַּגָּרוֹן . וְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר זֹאת, בְּדִמְדּוּמֵי הַגּוֹסֵס שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא כַּמָּה צִפֳּרִים מֵתוֹת שֶׁהוּא מַאֲכִיל בְּיָדָיו . דְּבָרִים חַסְרֵי פֵּשֶׁר . אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁלַּדְּבָרִים שׁוּב אֵין פֵּשֶׁר . וְזֶה כּוֹאֵב כְּאִלּוּ הִצְמַדְתִּי פָּנַי לְאֵשׁ הַמְּנוֹרָה שֶׁבָּעַר בָּהּ פַּרְפַּר מִשְׂחָקֶיךָהַלֵּילִיִּים . פַּרְפַּר בּוֹאֲךָ בַּזְּמַן הַלֹּא נָכוֹן, מְבַקֵּשׁ רַק לְהַחֲלִיף כַּמָּה מִלִּים . מִלִּים שֶׁהֶעֱנִיקוּ נֶחָמָה כְּדֵי שֶׁהַתְּשׁוּקָה לֹא תָּסֵב לָנוּ צַעַר . בְּדִידוּתוֹשֶׁל הַשְּׁלִישִׁי . שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִהְיוֹת אַתָּה . אוֹאֲנִי . הַכֹּל הָיָה תָּלוּי בַּמְּיֻמָּנוּת שֶׁבָּהּ הֵנַעְתָּ אֶת הַצְּלָלִים עַל הַמִּטָּה . דְּבָרִים שֶׁרַק שְׁנֵינוּמְבִינִים . אַתָּה יוֹדֵעַכַּמָּה הֵם מְדַכְּאִים . הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁנַּחְגֹּג יַחַד אֶת שְׁנַת הָאַרְנָב . שֶׁנִּשְׁ...
אל הספר