• 73 • הֶרְגֵּלִים שֶׁמִּלְּפָנַי : אָחִי עַל הַצַּד שֶׁלּוֹ בַּמִּטָּה, כָּנוּעַאַךְמִבְּחִירָה, רֹאשׁוֹהַבָּהִיר כָּפוּף מֵעַל לְיָדָיו, פָּנָיו מֻסְתָּרוֹת — בַּזְּמַן עָלָיו אֲנִי מְדַבֶּרֶת, אָחִי הָיָה שָׁקוּעַ בַּסֵּפֶר לוֹ קָרָא הַלַּיְלָה הַנֶּאֱמָן וְהֶחָסוּד . הַאִם הָיָה זֶה הַלַּיְלָה בּוֹ הוּא קָרָא, בּוֹ שָׁכַבְתִּי עֵרָה ? לֹא — הָיָה זֶה לַיְלָה לִפְנֵי זְמַן רַב, אֲגַם שֶׁל אֹפֶל שֶׁבּוֹ אֶבֶן הוֹפִיעָה, וְעַל הָאֶבֶן צוֹמַחַת חֶרֶב . רְשָׁמִים בָּאוּוְחָלְפוּבְּרֹאשִׁי, זִמְזוּם קָלוּשׁ, כְּמוֹהַחֲרָקִים . כְּשֶׁלֹּא הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּאָחִי, שָׁכַבְתִּי בַּמִּטָּה הַקְּטַנָּה אוֹתָהּ חָלַקְנוּ בּוֹהָה בַּתִּקְרָה — שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיְתָה הַחֵלֶק הָאָהוּב עָלַי בַּחֶדֶר . הִיא הִזְכִּירָה לִי אֶת מַה שֶּׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת, כַּמּוּבָן שֶׁאֶת הַשָּׁמַיִם, אֲבָל בְּיֶתֶר כְּאֵב אֶת הוֹרַי יְשׁוּבִים עַל עֲנָנִים לְבָנִים בְּבִגְדֵי הַנְּסִיעָה שֶׁלָּהֶם . עִם זֹאת גַּם אֲנִי הָיִיתִי בַּנְּסִיעָה, בְּמִקְרֶה זֶה, בְּאֹרַח בִּלְתִּי מֻרְגָּשׁ מֵהַלַּיְלָה הַהוּ...
אל הספר