• 13 • רוברט פרוסט אש וקרח יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאוֹמְרִים : הָעוֹלָם יֵלֵךְ בָּאֵשׁ אֲחֵרִים אוֹמְרִים שֶׁבְּקֶרַח . עִם יָד עַל הַלֵּב, מֵהַנִּסָּיוֹן שֶׁלִּי בְּסֶקְס, אֲנִי בְּעַד אוֹהֲדֵי הָאֵשׁ . אֲבָל אִם הָעוֹלָם צָרִיךְ לָלֶכֶת פַּעַם שְׁנִיָּה, שָׂנֵאתִי מַסְפִּיק כְּדֵי לְהַגִּיד בְּאַחְרָיוּת שֶׁבִּשְׁבִיל לַהֲרֹס, קֶרַח הוּא גַּם נֶהְדָּר וְיַעֲשֶׂה אֶת הָעֲבוֹדָה . התרגום מאנגלית לעברית מדוברת : בת-שבע דורי רוברט פְרוֹסְט ( סן פרנסיסקו 1874 — בוסטון 1963 ) . מגדולי משוררי ארה"ב .
אל הספר