ריטה דאב — מאנגלית: כרמית רוזן

• 15 • אֲנִי מַאֲזִין לְהַרְצָאוֹת כָּל עֵת שֶׁאֲנִי יָכוֹל, עוֹמֵד שָׁקֵט עַד לַהִתְפּוֹגְגוּת שֶׁלִּי מֵעֵבֶר לְגוּף שְׁלִישִׁי — וּמַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ דַּי נָכוֹן : זֶה מַרְגִּיעַ . אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמַּרְאֶה שֶׁלִּי מַפְחִיד חֵלֶק מֵהַיְלָדִים — לְחָיַיִם גְּבוֹהוֹת, נְמָשִׁים וְעֵינַיִם לֹא אָפְיָנִיּוֹת לְשָׁחֹר, בּוֹעֲרוֹת בְּאָפֹר כְּמוֹשְׁמֵי מוֹלַדְתִּי שְׁטוּפֵי הַסְּעָרָה ; הַתִּזְכֹּרֶת מְבַיֶּשֶׁת אוֹתָם . מַה לֹּא עוֹשִׂים לְמַעַן הַשְׂכָּלָה ! אֲנִי מְהַנְהֵן כְּאוֹמֵר : דּוֹד הֶנְרִי לְשֵׁרוּתְךָ, וְאָז מַמְשִׁיךְ לְדַרְכִּי בָּאֲפֵלָה כְּדֵי לְהַתְחִיל אֶת הַיּוֹם . כָּאן מְקוֹמִי : בֵּית קִנּוּן צַר מֵעַל מְצוּדוֹת הַיֶּדַע, בּוֹדֵד בֵּין עֲטַלֵּפִים עִם הַפַּעֲמוֹן שֶׁלִּי, שׁוֹמֵר עַל הַזְּמַן . כָּאן לְמַעְלָה, תְּהִלָּה מֻתֶּכֶת גְּדוּשָׁה עַד שֶׁרֹאשִׁי רָחוּץ וְצָלוּל . כְּבָר אֵינֶנִּי צֵרוּף מִקְרִים מְזַעְזֵעַ, גַּם לֹא חוֹב מָחוּק בְּפִנְקָסוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר ; אֵינֶנִּי נִרְצָע, מְשֻׁחְרָר — • 16 • אֲנִי שׁוֹמֵר עַל הַשָּׁעוֹן . מְצַלְצֵל בְּאָזְנֵיהֶם...  אל הספר