נצר לאו

• 89 • בַּסּוֹף גָּדִי צִיֵּר גְּדִי לָבָן שׁוֹכֵב תַּחַת מִטָּתוֹ הַלְּבָנָה וּמוֹצֵא שָׁם שַׁלְוָה לְבָנָה . גָּדִי יָשַׁב מוּל הַדַּף הַלָּבָן וְהִבִּיט בַּגְּדִי הַלָּבָן שֶׁלּוֹ . אַחַר כָּךְ שָׁב לַחֶדֶר וּבָדַק מִתַּחַת הַמִּטָּה . הוּא לֹא רָאָה שָׁם אֶת הַשַּׁלְוָה אֲבָל גָּדִי לֹא וִתֵּר . הוּא נִכְנַס מִתַּחַת הַמִּטָּה, שָׁכַב עַל הַגַּב וְקִפֵּל אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ לְמַעְלָה כְּדֵי לְהַשְׁאִיר מָקוֹם לַגְּדִי וְחִכָּה לַשַּׁלְוָה . גָּדִי דִּלֵּג יַחַד עִם הַגְּדִי בֵּין הַגְּבָעוֹת שֶׁל הַמִּזְרוֹן הַשּׁוֹקֵעַ מִלּוּחוֹת הָעֵץ בִּבְסִיס הַמִּטָּה . הוּא הִרְגִּישׁ אֶת הָרוּחַ מְלַטֶּפֶת לוֹ אֶת הַשֵּׂעָר וּמְפַזֶּרֶת לוֹ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת . הוּא הִרְגִּישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁל הָרִצְפָּה מִתְמַלְּאִים בַּאֲוִיר קַר וּמַרְגִּיעַ . כְּשֶׁהַגְּדִי עָצַר, עָצַר גַּם גָּדִי . הוּא הִבִּיט בָּעֵינַיִם שֶׁל הַגְּדִי שֶׁהָיוּעֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה וְעָצַם עֵינַיִם גַּם הוּא . הַגְּדִי הוֹבִיל אֶת גָּדִי בְּשֶׁקֶט לָאָחוּ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הָאָרוֹן . אִם תְּחַפֵּשׂ טוֹב תִּמְצָא כּ...  אל הספר