• 93 • זָרַקְתִּי מָלֵא מֵאֵלּוּ שֶׁכָּתַבְתִּי בַּיַּלְדוּת לְשַׂקִּית קְנִיּוֹת אַרְגְּמָנִית — מִחְזַרְנוּ כָּל אַחַת — וְאָז הִשְׁלַכְתִּי אוֹתָהּ לַזֶּבֶל . תּוֹדָה לַכּוֹכָבִים אוֹלַחַסְכָנוּת שֶׁלָּנוּעַל הַנִּיצוֹץ : אִמִּי שָׁאֲלָה מַה יֵּשׁ בַּשַּׂקִּית וְאָז רָצָה לַכְּבִישׁ וְגָרְרָה אוֹתָהּ חֲזָרָה . פַּעַם מִשְׁפַּחְתָּהּ אִבְּדָה הַכֹּל . הִיא יָדְעָה מָה רָצִיתִי לִהְיוֹת, מַה שֶּׁכְּבָר הָיִיתִי . "אַתְּחַיֶּבֶת לִשְׁמֹר אוֹתָם ! " הִיא צָעֲקָה . הִיא אַף פַּעַם לֹא צָעֲקָה . אֲפִלּוּ הֶחָבֵר שֶׁלִּי, שֶׁשָּׁמַע עַל זֶה אַחַר כָּךְ, אָמַר אוֹתוֹ דָּבָר . מַה שֶּׁנָּכוֹן בִּשְׁבִילוֹ אוּלַי לֹא נָכוֹן בִּשְׁבִילִי . הוּא הָיָה וַכְּחָן וְתָמִיד הָיָה שָׁם, קוֹלָנִי, נָכוֹן לְהִתְעַמֵּת, בְּעֵת שֶׁאֲנִי הָיִיתִי פְּתוּחָה מִדַּי, מֻשְׁפַּעַת בְּקַלּוּת, לַמְרוֹת שֶׁלְּעִתִּים הִצְלַפְתִּי חֲזָרָה . אוֹמְרִים שֶׁהַקּוֹלֶג' נוֹצַר לְשֵׁם כָּךְ, שִׂיחוֹת לְתוֹךְ הַלַּיְלָה עִם עֲמִיתִים מְאַתְגְּרִים . אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים הִפְסַקְנוּלִהְיוֹת חֲבֵרִים, לֹא שֶׁהִסְתַּכְסַ...
אל הספר