• 169 • סורית" לקורפוס זה כמסגרת חיצונית שרירותית הנושאת בחובה חוויות רבות ומקבצת אותן תחת גג אחד, כמו שמות השושלות : שירה אוּמיית, שירה עבּאסית, שירה ממלוּכּית וכן הלאה . במובן עמוק יותר, צביונה של השירה הסורית טבוע בחותם של זרות עמוקה לַמקום גם כאשר היא נכתבת בתוככי סוריה . במילים אחרות, גלותה של הספרות הסורית לא החלה עם אירועי המהפכה במארס 2011 . המשוררים שקובצו באנתולוגיה זו הם סורים מתוקף דיאלקטיקה של חיוב ושלילה : מחד גיסא הם שוללים את הפסיביות החונקת בסוריה בצל השיח הפוליטי שמתאר סיריס, מאידך גיסא הם מחייבים את העולם שבו הם חיים באמצעות השירה והאמונה ביכולת לדמיין מחדש את האפשרויות האנושיות הטמונות בסוריה . המצור שבו חיו הסופרים והמשוררים הסורים בודד אותם מסביבתם אך גם קירב אותם זה לזה . הַסגר התרבותי שנועד לייבש כתיבה שאינה משרתת את השלטון נחל הצלחה חלקית בלבד . המשאבים הדלים והעוני הרוחני חיזקו קשרים חבריים, פתחו אפשרויות ללשון החוויה השירית ודחפו למיסוד קהילות אלטרנטיביות שקמו על טהרת חופש היצירה . גם אם לא נכנה את היצירה הזו סורית, היא נולדה בתגובה לטראומה הקולקטיבית שהיא סו...
אל הספר