Raz Segal, Genocide in the Carpathians: War, Social Breakdown, and Mass Violence, 1914–1945, Stanford 2016

ילקוט מורשת ביקורת ספרים 141 שאיפותיהם של הקרפטו-רותנים לאוטונומיה . חשובה אף יותר הטענה שהמדיניות הריכוזית של פראג, שהביאה לידי העמקת נחשלותו של האזור, הניחה את התשתית לטינה גוברת והולכת בין הקבוצות האתניות השונות שחיו בו . לענייננו חשובה במיוחד הטינה בין הקרפטו-רותנים ובין היהודים, שנתפסו, גם אם לא תמיד בצדק, כמי שנוטים לקבלת השלטון המרכזי, דהיינו נאמנים להונגרים עד מלחמת העולם הראשונה ונאמנים לצ‘כים אחריה . לפני שאמשיך את הצגתו של הנרטיב ההיסטורי המורכב שסגל מנסה לפתח בפרקים הבאים חשוב לעמוד על שתי סוגיות עקרוניות העומדות בבסיס טיעונו . עיסוקו של סגל בשאלת הזהויות הקולקטיביות של תושבי האזור, בראש ובראשונה הקרפטו-רותנים, אך הלכה למעשה גם היהודים והאחרים, מושתת על התפיסה הקונסטרוקטיביסטית של הלאומיות, שהוא נזקק לה תוך התבססות על תשתית היסטוריוגרפית ותיאורטית עשירה . זהותן הלאומית של הקבוצות השונות שחיו באזור לא הייתה, על פי תפיסה זו, נתונה מראש “באופן אובייקטיבי“, אלא נמצאה בתהליך התהוות היסטורי, שהגיע לשיאו בתקופה שהספר עוסק בה . כל אחת מקבוצות אלו הייתה נתונה בתהליך מורכב של התפתחות...  אל הספר