אנטישמיות ופילו־שמיות: תדמיתו של היהודי בספרו של ולדימיר קורולנקו “תולדות בן־זמני“

ילקוט מורשת אנטישמיות ופילו-שמיות 219 השלישי בתקופה חשוכה ועקובת דם . הספר מסתיים בחזרתו מן הגלות והתיישבותו בניז‘נינובגורוד בשעה שכבר נודע ברחבי רוסיה כסופר וכפובליציסט בולט בספרות ובעיתונות הרוסית . המוטיב היהודי בולט בסיפוריו, שהנודעים בהם הם יום כיפור ובית מספר ,13 סיפור על פרעות קישינב 1903 שהיהודים מתוארים בו כמי שנרדפים על לא עוול בכפם וכמי שמתייחסים לנוצרים יפה יותר מן הנוצרים עצמם . סיפור זה פורסם תחילה בחו“ל, וב- 1905 הופץ גם ברוסיה, מולדתו . במאמר זה ננסה להתמקד בתדמיתו של היהודי בספרו ההיסטורי של קורולנקו תולדות בן-זמני . ייחודו של הספר הוא בנעימתו האוטוביוגרפית, ולכן יש ערך רב להתרשמותו מן הטיפוס היהודי ולהעברתה לדורות הבאים, שהתחנכו על ספריו . היהודי כמבריח, כסוחר, כפונדקאי וכמלווה בריבית אני זוכר איך אדון “נכבד“, מכר טוב של משפחתנו, איש ער ושנון, הסב אצלנו ערב אחד בחברה גדולה למדי וסיפר בצורה ציורית מאוד שהוא עזר פעם ליהודי-מבריח להשתמט מאחריות ולהציל חלק ניכר מן הסחורה שנתפסה [ . . . ] המבריחים הבטיחו להעשיר את הפקיד הזוטר [ המספר עצמו, י“ג ] , שהחל זה מקרוב בקריירה שלו...  אל הספר