132 לייקי גרוניק ילקוט מורשת יחסים עם גרמניה פעלו לא רק משיקולי תועלת וקשה לטעון כי גישתם מתעלמת ממוסר וכי אין בה התלבטות מצפונית . כך גם “בעלי המוסר“ אינם יכולים להתעלם מאינטרסים ביטחוניים וכלכליים של מדינת ישראל . 3 ) אכן, זכר השואה נשזר בשיח הציבורי-פוליטי בישראל בסוגיית כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה ונבע מכמה מניעים, בעיקר שיקולים ריאל-פוליטיים ( אלה צידדו בהתעלמות מאימי העבר כדי לחזק את מדינת ישראל בהווה ובעתיד ) ושיקולים שנבעו מחתירה לצבירת הון פוליטי . המשתמשים הבולטים בשואה לצרכים ריאל-פוליטיים היו בן- גוריון ממפא“י ומיקוניס ממק“י . לצדם פעלו עוד גורמים שחתרו לצבירת הון פוליטי, לעיתים מתוך ניסיון לערער על שלטון מפא“י ובניסיון להחליש את מעמדו של בן-גוריון, ולפעמים מטעמים אישיים, אישיים מאוד . הקדמה במאמרי אני סוקרת את אזכור השואה בשיח הציבורי-פוליטי בישראל, בהתייחס לסוגיית כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה המערבית ( להלן גרמניה ) בשנת 1965 ובהקשר הפוליטי של התקופה, ובכך בוחן את היחס של החברה הישראלית לשואה בשנות השישים . בניסיון לפענח את יחסה של החברה הישרא...
אל הספר