ילקוט מורשת שאלת הבעלות על הרכוש הקהילתי היהודי בפולין לאחר השואה 189 הדרג המקומי התקשה להפנים שמבנים ואתרים יהודיים נטושים, בעיקר בתי קברות ובתי כנסת, אינם שייכים עוד ליהודים . במקרים רבים רשויות, ארגונים ופקידים מקומיים בעיירות הפריפריה הפולנית שניסו כל העת לנכס להם אתרים יהודיים לא הצליחו ליישב לחלוטין את ספקותיהם בעניין שאלת הבעלות על אתרים אלה . הם המשיכו לראות ביהודים בעלי זכות משפטית או מוסרית על נכסיהם מלפני המלחמה וניסו להשיג את הסכמתם, המשפטית או הסמלית, להעברת הרכוש חרף מאמצי השלטון להנחיל את התפיסה ששרידי יהדות פולין אינם יכולים לרשת את 1 רכוש אלפי הקהילות היהודיות שהתקיימו בפולין ערב השואה . רקע היסטורי השאלה מי יהיו הבעלים של אלפי הבתים, החנויות, יצירות האמנות, אתרי הדת והמבנים הקהילתיים שהיו ברשות הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה ערב השואה עלתה למרכז השיח הציבורי עוד בטרם הסתיימה מלחמת העולם השנייה, כחלק מהניסיונות הראשונים להתוות את מדיניות השיקום החומרי והחברתי של פולין, שהשתחררה בהדרגה מהכיבוש הגרמני ונכנסה לעידן הקומוניסטי . ביולי 1944 פרסמה הוועדה הפולנית לשחרור ...
אל הספר