בין שיקום בריאותי למאבק פוליטי — שארית הפליטה במחנות העקורים בגרמניה, 1946

ילקוט מורשת בין שיקום בריאותי למאבק פוליטי 77 למשבר בהיקף עולמי . בעניין זה הצביעה ההיסטוריונית ג‘סיקה רייניש על שני תהליכים מנוגדים : מצד אחד, ההתמודדות עם משברים גדולים כל כך הביאה לידי הקמתם של ארגונים בין – לאומיים, כדוגמת אונרר“א, מינהל הסעד והשיקום של האומות המאוחדות ( UNRRA - United Nation Relief and Rehabilitation 2 Administration ) . מצד אחר, אותם המשברים חיזקו את מדינות הלאום . מצבם של היהודים היה שונה ממצבם של עמים אחרים . הם נאלצו להיאבק במציליהם כדי לקבל את ההכרה בהם כקולקטיב לאומי . ההיסטוריון דניאל גרהרד כהן הצביע על הזיקה בין פעולות הסיוע ההומניטרי ובין הגדרתם של הפליטים היהודים כקולקטיב לאומי . לטענתו, “ההומניטריות תפקדה כמדינת רווחה חלופית 3 כהן דן בעיקר לאנשים חסרי מדינה [ . . . ] היא סללה את הדרך למדינה היהודית“ . בהיבט התאורטי של התהליך, ואילו אני מבקשת לבחון במאמר זה את הזיקה ההדדית בין התארגנותם הפוליטית של הניצולים היהודים ובין שיקום בריאותם בשנה וחצי הראשונות לאחר השחרור, ממאי 1945 ועד שלהי 1946 . בחרתי לבחון סוגיה זו באזור הכיבוש האמריקני בגרמניה משום שהיה למח...  אל הספר
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'