40 נעמה סרי – לוי ילקוט מורשת והעבודה ואת ההתמודדות היום – יומית עם סכנת המוות . המאורעות השונים נתנו את אותותיהם בשתי הקבוצות : מצבם המשפחתי, הרפואי והמנטלי של הרפטריאנטים, שבזמן המלחמה שהו בברית המועצות, היה שונה בהיבטים רבים ממצבם של ניצולי מחנות הריכוז . הצטרפותם של הרפטריאנטים חוללה תמורות מקיפות במחנות העקורים והביאה לידי שינוי בדמותה של שארית הפליטה . התמורות הללו נגעו לכל תחומי החיים במחנות : ההרכב הדמוגרפי, התנאים החומריים, החינוך והתרבות, העבודה והתעסוקה . ההבדלים והשינויים הללו לא נעלמו מעיניהם של שליחי גופי הסיוע השונים למחנות העקורים . בין היתר הם מתועדים היטב בדיווחיהם של הפעילים שנשלחו ב“פלוגות הסעד“, המשלחת הרשמית של היישוב היהודי בארץ ישראל . הפעילים הציונים עשו מאמצים רבים כדי להושיט לרפטריאנטים סיוע ולהיטיב את מצבם וזיהו את הפוטנציאל הטמון בהם לטובת המפעל הציוני . אוכלוסיית הרפטריאנטים הביאה לשינוי באופייה של הפעילות הציונית במחנות העקורים וכן השפיעה על תפיסתם של השליחים הציוניים עצמם את הפעילות הזאת . למאמר זה שתי מטרות עיקריות : המטרה האחת היא לעמוד על ייחודיותם של...
אל הספר