“שנת הישרדות“: ארגון הג‘וינט בגרמניה שלאחר המלחמה, 1946-1945

ילקוט מורשת ארגון הג‘וינט בגרמניה שלאחר המלחמה, 1945 - 1946 21 לקבלת מעמד של ציבור עצמאי הזכאי לכבוד ולהשפעה בדיונים הקובעים את עתידם המשותף של אנשיו . עצמאותם הקולנית של העקורים ותחושת הנטישה המתמשכת התבטאו בגישה של “מגיע לנו“ . הניצולים דרשו לקבוע בעצמם את עתידם לנוכח הסבל העצום שחוו . במשך כל התקופה שלאחר המלחמה התאמץ הג‘וינט לגשר על הפערים העצומים בתקשורת בינו ובין הניצולים ולספק את הצרכים המידיים וארוכי הטווח של ציבור המשתנה תדירות . השינוי בהרכב אוכלוסיית העקורים מניצולים יחידים, רובם בלי קשר ביניהם ובלי משפחה, למשפחות צעירות עם ילדים שרבות מהן שרדו בברית המועצות, הציב אף הוא אתגר לג‘וינט בארגון מתן הסעד ובסיוע ליישוב הניצולים מחדש . אף שהג‘וינט היה ארגון סיוע בין – לאומי ותיק ומבוסס, הוא מעולם לא עמד בפני אתגר דוגמת זה שניצב לפניו בעבודה היום – יומית עם העקורים היהודים במחנות שברחבי גרמניה המערבית . הדרישות, האמונות והמטרות של העקורים לא התיישבו תמיד עם עקרונות היסוד שעליהם נסמכו היעדים המבצעיים של הג‘וינט, ובעבודה עם ניצולי השואה, שארית הפליטה, השתכנע הג‘וינט כי השיטה המסורתית ...  אל הספר