74 אביה הכהן, אולגה קגן ודנה פלאוט- פורקוש בלשנות עברית 78 : תשפ״ה 1002א ) ; כך או כך, מוסכם כי הסימון ב׳את׳ קביל רק כאשר המושא הישיר הוא מיודע . במאמר הנוכחי נציג ממצאים חדשים מניסוי שערכנו, שלכאורה מערערים על הנחה זו . נטען כאן שבעברית מודרנית דבורה, הסמן ׳את׳ מצטרף גם לסוגים מסוימים של מושאים פרטיטיביים . בפרט, הסימון ב׳את׳ אפשרי ( אם כי לא מחויב ) עם צ״שים המכילים צירוף יחס פרטיטיבי גלוי שבראשו מילת היחס ׳מ - ׳ . ניתן לראות זאת בדוגמות שמצאנו ברשת ( 2 ) : 1 ( 2 ) מתברר שהם מכירים את חצי מהאנשים שם . במאמר זה נראה שהתפוצה של ׳את׳ מחלקת מושאים לא לשתי קבוצות ( מיודעים, לא מיודעים ) , כפי שהונח עד כה, אלא לשלוש : ( 1 ) מיודעים ( מחויבים בסימון יחסה ) , ( 2 ) פרטיטיביים ( סימון היחסה הוא אפשרי ) ו - ( 3 ) לא-מיודעים ( סימון היחסה אינו קביל ) . 2 . ניתוחים קודמים 1 . 2 הסמן ׳ את ׳ כאמור לעיל, קיימת מחלוקת בספרות באשר למעמדה התחבירי של המורפמה ׳את׳ בעברית המודרנית . לעיתים קרובות, מתייחסים אליה כאל סמן יחסה אקוזטיבי ( למשל, גבעון, 1978 ; ג׳נסן ואחרים, 2015 ; דרומי ואחרים, 1993 ; טאובה, 2...
אל הספר