50 | לכולם ולכל אחד : הוראה מותאמת, מכילה ומשלבת היה ככה . . . בהתחלה לא הבנתי כלום בשיעור ולא השתתפתי במשחקים חברתיים, כי תמיד פספסתי הרבה ממה שקורה, ממה שאומרים . . . בלימודים הרגשתי דפוקה . . . ידעתי שאני לא שומעת טוב באוזן אבל התביישתי לספר . . . לא רציתי ללכת לבדיקה, להיות חירשת . . . זה מביך, זה זקן . . . פחדתי שיצחקו עלי ושישימו לי מכשיר שמיעה כזה מכוער בראש . . . אז לא אמרתי כלום לאימא ואבא . . . כשילדים מחליטים להסתיר קשיים הם מחפשים פתרונות ותחליפים למצבם . לעיתים הם מתרחקים מחבריהם, כמו במקרה של הנערה, ופעמים מצמצמים את תחומי הפעילות וממאנים לבקש עזרה, כמו שכתב ביומנו תלמיד כיתה ו' עם שיתוק מוחין : אני לא יכול לשחק במתקנים [ בחצר ] . יש שם חול . אני גם לא רוצה לעלות לבד למגלשה או [ לטפס ] בסולם . אני מפחד שאפול ויצחקו עליי . בבית אני כן יכול לטפס אם עוזרים לי . אימא אומרת שאני צריך לבקש עזרה מחבר ולנסות להשתמש במתקנים בהפסקה, אבל אני לא רוצה, הם לא יודעים לעזור . כיף לי עם נ', א' וי' . הם לא אוהבים את המתקנים אז אנחנו משחקים ביחד . לפעמים קלפים של כדורגל, עושים חרוזים או מספ...
אל הספר