132 אלישע קימרון וחנן אריאל אך היו"ד של שמות הייחוס נשמרת תמיד בכתיב, גם במקרה שכבר כתובה לפניה באותה התיבה יו"ד נוספת . העובדה שהיו"ד של שם הייחוס נשמרת תמיד בכתיב, בניגוד ליו"ד של סיומת הריבוי — הנוטה להישמט כשיש יו"ד נוספת בתיבה — מעידה 3 בספרי המקרא המאוחרים, על הגייתה של סיומת הייחוס במסורת סופרי המקרא . ובכמה מקרים גם בספרי המקרא הקדומים, מופיע גם הכתיב המלא בשתי יו"דין, כגון יהודיים . הכתיב המלא בשתי יו"דין מופיע 24 פעמים במקרא, לעומת הכתיב 4 כמו כן מצויים בספרי המקרא המאוחרים כתיבים ביו"ד אחת המופיע כ- 500 פעם . באל"ף מוספת : הַהַגְרִיאִים ( דברי הימים א ה 19 — 20 ) , הָעַרְבִיאִים ( דברי הימים 5 ב יז 11 ) . ג . על מסורות ההגייה בתקופת הבית השני הילכו כמה מסורות זו לצד זו . במגילות הלא-מקראיות יש נטייה לכתוב את צורות שם הייחוס בריבוי בשתי יודי"ן ולפעמים באל"ף מוספת, כגון כתיים, פלשתיים, כתיאים, כשדאים . הכתיב הזה מתועד הרבה גם במגילות 6 הכתיב הזה מעיד על הגיית שתי ההברותהמקראיות לצד הכתיב השמרני ביו"ד אחת . 7 שכבר ציינו גוטהולף ברגשטרסר וזאב בן-חיים - iyi - או על הגיית תנועה ממ...
אל הספר