בלהה ניצן קווים לדמותה ולדרכה במחקר

2 פרנק פולק 4 3 ולמקומה של התקבולת ברטוריקה של הפרוזה השקולה . שבין הפשרים השונים, השיקול העדין בדבר זהות 'הכתיאים', שאותם מזהה המחברת עם הרומאים, והכוהן 5 הרשע, המזוהה אצלה עם אלכסנדר ינאי, מגלה את השיטתיות של ההיסטוריונית . רגישותה הספרותית והדתית של בלהה באה לידי ביטוי מובהק במאמר שפרסמה בסמוך להוצאת פירושה זה, ואשר בו הצביעה על אופיין המיוחד של שתי מגילות של שיר שבח, 511 – QShir a ( 4 Q510 4 ו- QShir b 4 ) . בטקסט זה גילתה המחברת קִרבה למאגיה, באשר הדובר — הוא 'המשכיל' — נאבק ברוחות הרעים המהלכים בעולם בעידן שלטון הרִִשעה ורשות החושך והמאיימים להדיח את בני האור מדרך הישר, באמצעות מילים הבאות 'לבהל ולפחד' את הפוגעים . אם זה הצד הקרוב למאגיה, ובייחוד למאגיה היהודית, הרי ששיר השבח שונה מהטקסטים המאגיים בכך שאינו תוקף את השדים, אלא מבקש להשיג את ההגנה דרך שבחי האל אשר קבע את סדרי היקום, הועיד את העידנים, וישפוט את רוחות הרשע במשפט אחרית הימים . הצד השווה בין גישה זו ובין המאגיה במובן השגור הוא עוצמת המילה, ואילו ההבדל הוא מעמדה של המילה, שכוחה אינו נובע מסגולות הנוסחה המאגית, אלא מעוצמ...  אל הספר