ח עם הספר השייך למודוס שכתוב המקרא, שהיה נפוץ מאוד בספרות הבית השני . התופעות נבחנות מתוך בחינה מדוקדקת של פרשה מקראית הנרמזת ומתפרשת גם בספר ברית דמשק . המחקר פורש את נקודות הדמיון והשוני בגישה הכללית, בהבנה הפרטנית ובעיבוד של כל פרט מפרטי המקראות בכל אחד מן המקורות המשכתבים . הממד של שכתוב המקרא שב ועולה — אך הפעם מנקודת מבט הלכתית — ממחקרו של יורם ארדר, הבוחן מחדש פרשה מספר היובלים לאור פירוש קראי קדום במאמר 'הייבום בספר היובלים מא לאור פרשנותו של בנימין אלנהאונדי לסיפור יהודה ותמר ( בראשית לח ) ' . הסיפור המקראי על יחסיהם הנפתלים של יהודה ותמר, הזוג הניצב בראשית שושלת היוחסין של בית דוד, עורר קשיים פרשניים מורכבים בעיני קוראים מאוחרים יותר . ההשוואה בין שכתוב הסיפור בספר היובלים לפירושו במקור מימי הביניים מזהה זיקות מפתיעות ביניהם ומאירה כל אחד מן המקורות באור חדש . במדור 'לשון, מינוח ונוסח' כונסו שלושה מאמרים הדנים בפרטי לשונם ונוסחם של חיבורים שונים מימי הבית השני . אלישע קימרון וחנן אריאל שואלים 'למה אין מִצְרִים בתנ"ך ? ', ותשובתם כרוכה בביאור של סעיף מדקדוק העברית של ימי הבית ...
אל הספר