286 סרג' רוזר חלוקה זו לדיון בעמדתו המשוערת של יוחנן המטביל כלפי המקדש . רגב חולק על אלו הרואים את תיאורי פעילותו של יוחנן בבשורות כמכוונים נגד תפיסת הכפרה של הקורבנות . במבוא אף מובאת סקירה של מגוון התפיסות בנוגע למקדש בקרב קבוצות שונות ביהדות הבית השני . סקירה זו מראה שבכל האגפים של מסורת ישראל דאז נוכחת הערצה למוסד המקדש — גם אם, כמו במגילות מדבר יהודה, מושא ההערצה איננו המקדש הקיים אלא זה שיוקם באחרית הימים ( עמ' 10 — 11 ) . הצצה חטופה במקורות חז"ל מאפשרת למחבר לקבוע שאף לאחר החורבן נשמר האיזון המורכב בין מהלכים שנועדו לעצב תחליפים למקדש לבין נאמנות לרעיון המקדש . נאמנות זו באה לידי ביטוי הן בפיתוח ההלכה המקדשית והן בציפייה לעתיד . אף שהדבר לא נאמר מפורשות בספר, הרי סקירתו של רגב — בהנחה שמסורות נוצריות ראשוניות 'צמחו' מתוך תשתית יהודית של ימי הבית המאוחרים — יכולה לחזק את זיהוי המרכיבים החיוביים של היחס למקדש בברית החדשה . בהמשך אחזור למה שלדעתי חסר בסקירתו של רגב, אך כאן אתייחס רק לעניין נקודתי, הקשור לפרשנות העדויות מהיהדות ההלניסטית . הדיון בדעותיו של פילון מאלכסנדריה מתייחס למ...
אל הספר