ערכי מילים ממגילות מדבר יהודה

250 מנחם קיסטר הימים א כו 17 . בסמיכות לשם, בדברי הימים א כו 15 , מופיע 'בית האסֻפִּים' — 4 — שהוראתו 'בית שער',מקבילו של bīt asuppu ( כפי שהעלה יחזקאל קוטשר ) וכנראה זו מילה שאולה מאכדית ( המצויה בהוראה זו גם בדיאלקטים ארמיים מאוחרים 6 ) . 5 ובארמית בבלית יהודיתבהרבה : בצורה 'אסופא' בסורית 2 . במגילת המקדש התיבה 'אסף' מציינת סף, אסקופה — כלומר חלק מן הפתח : 'ומנעוליו ומזוזותו ואספיו ומשקופיו יכבסו במים' ( מט 13 ) . אין בידי להכריע מה היחס המדויק בין שתי ההוראות לאורך התקופות ולאור 7 מכל מקום הריאליה האדריכלית, ואם יש ביניהן קשר אטימולוגי, או עירוב סמנטי . בימי בית שני שימשה המילה לשני מונחים אדריכליים נבדלים . כפל משמעות דומה יש גם בארמית בתקופות מאוחרות יותר . כך המילה 'סֶפָּא' בסורית : גם סף, מפתן 8 ( חלק מִפֶּתח הבית ) וגם 'אסופא', בית שער . 9 מתואר ביתה הנורא של הסכלות ( הוא בחיבור מקומראן ( 'חוכמת המלך שלמה' ) 4 . קוטשר, בשולי המילון המקראי א, עמ' 183 — 184 ; הנ"ל, בשולי המילון המקראי ב, עמ' 24 . 5 . סוקולוף, מילון לסורית, עמ' 67 . 6 . כך בתשובת גאון שהביאהּקוטשר, בשולי המילון המ...  אל הספר