106 נועם מזרחי כי היחס בין המְשַׁכֵּר למשׁתכר עתיד להתהפך בדין מידה כנגד מידה, והאל יכריח 4 תִּסּוֹב עָלֶיאת מי שהשקה לשוכרה לשתות בעצמו ( פס' 16 : 'שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל, כּוֹס יְמִין ה'' ) . כך מי שהתענג על קלון אחרים ( ראש פס' 16 : 'שָׂבַעְתָּקָלוֹן מִכָּבוֹד' ) , יסבול בעצמו מהשפלת כבודו ( סוף פס' 16 : 'וְקִיקָלוֹן עַל כְּבוֹדֶ' ) . בהמשך הדברים עובר הנביא מן המשל אל הנמשל, שהוא הניצול האימפריאליסטי של משאבי הטבע בידי מלכי אשור ובבל ( פס' 17 ) . בעל פשר חבקוק מזהה כאמור את הדמות המתוארת בקינה עם 'הכוהן הרשע', ודן בה בשלוש יחידות פשר . היחידה הראשונה ( פשר חבקוק יא 2— 8 ) מזהה את הרֵעַהנזכר בפסוק ב'מורה הצדק', וחטא ההשקיה לשוכרה מתפרש בה על רדיפתו האישית של מורה הצדק בידי הכוהן הרשע . יחידות הפשר השנייה ( יא 8— 16 ) והשלישית ( יא 17 — יב 10 ) מתארות את עונשו של הכוהן הרשע . ענייננו כאן מתמקד ביחידת הפשר השנייה, המפרשת את פס' 16 . וזה לשונה, 5 בתוספת סימני פיסוק וניקוד מבאר : 6 שתה גם אתה והרעל תסוב עליכה כוס ימין יהוה 'שבעתה קלון מ < כ > בוד וקיקלון על כבודכה' ( חבקוק ב 16 )...
אל הספר