פרשת כינויי הגוף לנסתר ונסתרת ושאלת טיבם ההיסטורי של שרידי העברית הכתובה מימי בית שני מתוך השוואה לערבית המדוברת במרחב הפלסטיני

58 אהד כהן ומוחמד חאמד על היכרות עם מספר רב של דוברים, וכן על היכרות עם הרקע התרבותי, החברתי, הדתי והגאוגרפי שממנו הם באים . הואיל והיכרות כזאת בנוגע לעת העתיקה היא מוגבלת מטבעה, ברצוננו להציע כי באותו מרחב גאוגרפי ממש, זה שבו נכתבו הטקסטים העבריים הקדומים, מתקיים כיום מכלול שלם של דיאלקטים מדוברים של הערבית הפלסטינית, וממכלול זה אפשר ללמוד רבות על המציאות המשוערת בעת העתיקה . המודל התאורטי הלוקח שתי שפות אחיות ומדגים באמצעות הדיאלקטים החיים של שפה אחת מה יכול היה לקרות בשפה שעליה חסר לנו מידע, הוא מודל הנטוע בתוך מסורת היסטוריונית שאחד ממנסחיה המובהקים הוא מארק בלוך . בספרו 'אפולוגיה על ההיסטוריה או מקצועו של ההיסטוריון' אומר בלוך : הסולידריות שבין התקופות כה איתנה, עד כי קשרי הפענוח של האחת באמצעות האחרת פועלים אהדדי בשני הכיוונים גם יחד . . . שכן אותו רטט של חיי אנוש, שרק במאמץ גדול של הדמיון נוכל להשיבו אל הטקסטים העתיקים, אפשר להרגיש בו כאן ועכשיו . . . לעיתים מזומנות קורה שכדי להתחקות על שורשי הדברים, מן ההכרח לעקוב אחריהם עד ההווה . כבר ראינו בעניין הנוף הכפרי שלנו בצרפת, שיש לב...  אל הספר