כריסטיאן שטאדל [ 2 ] במערכת הפועל של לשון המגילות ; הרי אחד ההבדלים הבולטים בין העברית המקראית ללשון חז"ל הוא מעמד הבינוני במערכת הזמנים : בלשון המקרא הבינוני הוא בדרך כלל שם עצם ואינו מביע זמן, ואילו בלשון חז"ל ( כמו בלהגים ארמיים בני אותה התקופה ) הבינוני עומד בניגוד לצורת העבר ולצורת העתיד . מאחר שהמגילות נכתבו אחרי התנ"ך אך לפני המשנה, מעמד הבינוני בלשונן ראוי לבדיקה מפורטת העשויה ללמד על זיקתה של שפת המגילות ללשון המקרא ולשון המשנה, ולקבוע לאיזה רובד היא קרובה יותר . זאת השאלה הכללית העומדת מאחורי העבודה של גייגר, והיא מעניקה לה ערך רב מעבר לתיאור דקדוקי גרידא . במבוא ( עמ' 1 – 31 ) גייגר מגדיר את הנושא ואת הקורפוס . הוא מציע הגדרה רחבה של המושג 'בינוני', הכוללת צורות בינוני פעילות וסבילות במשקלים שונים ( כגון 'קָטֵל' לצד 'קוטל', 'קָטִיל' לצד 'קטול' ) . נכללות בה גם צורות הנראות כפריטים עצמאיים באוצר המילים ולא כצורות גזורות פועל, כגון 'שופט' . הקורפוס רחב גם הוא, והוא כולל את כל המגילות העבריות שנמצאו במערות קומראן, וכן את המגילות והתעודות שהתגלו במקומות אחרים במדבר יהודה, בעיקר ...
אל הספר