יונתן בן-דב [ 2 ] העברית, אף כי כתבים ארמיים היו מוכרים היטב ליחד והשפיעו עליו רבות . 5 הסיפור על גילוי העברית לאברהם אבינו בספר היובלים פרק יב, וכן היקרות הביטוי 'לשון הקודש' במגילה Q464 4 תמכו בקיומה של אידאולוגיה לשונית מעין זו . 6 ועוד נוספה עליהם הצעה ישנה מאת חיים רבין, ולפיה הקטעים בהודיות המייחסים לאויבי העדה 'ערול שפה ולשון אחרת' וכדומה, מתפלמסים עם ראשוני הפרושים על שימושם בלשון חז"ל, הלשון העממית של זמנם, כנגד הלשון המקראית הגבוהה של היחד . 7 מאמר זה ידון בשאלות אלו ויבקש להאיר פנים חדשות בשאלת האידאולוגיה הלשונית של היחד . א . לשון, תפילה ונבואה : מבוא המקרא איננו מרבה בדיונים מופשטים בכלל, ובדיונים במהותה של השפה בפרט, וכל מה שאפשר לדלות ממנו בעניין זה עולה מתוך היגדים קצרים היוצאים לעניינים אחרים . 8 למשל, עניין מיוחד מתעורר במקרא סביב תיאור זרותם של עמים אחרים באמצעות תיאור לשונם, לשון הנשמעת מעוותת, מגוחכת או סתם רחוקה : 'גוי לא תדע לשונו ולא תשמע מה ידבר' ( ירמיה ה 16 ) , 'גוי קו קו ומנוסה' ( ישעיה יח ,2 7 ) , וכן 'זעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים' ( הושע ז ,16 השווה תהלים...
אל הספר