צפורה טלשיר [ 2 ] ועל עיבוד של התרגום הזה . החלוקה שהציע תקריי מקובלת, פחות או יותר, עד היום, והיא מיושמת על רובדי התרגום המקורי והעיבוד : תרגום השבעים הקדום ( Old Greek ) השתמר בשמואל א ( ’α ) , בשמואל ב א 1 – יא 1 ( ’ββ ) ובמלכים א ב 12 – כא 43 ( ’γγ ) , ואילו בשמואל ב יא 2 – מלכים א ב 11 ( ’γβ ) ובמלכים א כב 1 – מלכים ב כה 30 ( ’δγ ) אבד הנוסח היווני הקדום והשתמר רק נוסח מעובד ( קאיגֶה ) של התרגום היווני הקדום . ועוד הוכר במחקר שהדלת המובילה אל הנוסח היווני הקדום בחלקים שהוא אבד בהם, נמצאת בעיבוד של לוקיאנוס מן המאה הרביעית לסה"נ ; על פי ההנחה הזאת, לוקיאנוס השתמש בנוסח של תרגום השבעים שקדם לנוסח המעובד השמור בקורפוס הרשמי של תרגום השבעים . הנוסח החבוי הזה כונה הנוסח הפרוטו- לוקיאני ( proto - Lucianos ) . עוד עמדו על כך שהתרגום הלטיני הקדום ( Vetus Latina ) , שתורגם מן הנוסח היווני שהיה מקובל במאות הראשונות לסה"נ, וגם הוא נוסח שקדם לעיבודים היווניים, תומך בנוסח הפרוטו-לוקיאני, ומצטרפים אליו תרגומי- בת נוספים של תרגום השבעים . 5 גם עדותו של יוסף בן מתתיהו — אף שאינו עד נוסח בהגדרה — ...
אל הספר