מנחם קיסטר [ 2 ] המגילות תמהּ ליכט שכך כינו את עצמם בני כת הדוגלת בתאולוגיה של גזֵרה קדומה . 'המילה "מתנדב"' — אומר ליכט — 'רומזת לעצם החלטתו [ של החבר ] ולחופש הפעלת הרצון הכרוך בהחלטה זו' . ליכט תוהה כיצד מתיישבת ההכרה בחופש רצונו של האדם עם תורת הגזרה הקדומה — שהרי לכאורה מההדגשה שבני האדם פועלים לפי גזרת האל נובעת שלילת כוח הרצון האנושי — והוא עונה שהשימוש בשורש נד"ב מראה שהאמונה בגזרה הקדומה של האל אינה סותרת את רצונו של האדם, למרות המתח שבין שני היסודות . 2 אכן, מתח מסוג זה צפוי והכרחי, ומבחינת ה א י ד א ו ל ו ג י ה של הכת אין ספק שהצדק עם ליכט, ובתודעתם של בני העדה לא הייתה סתירה ביניהם . ואולם אני סבור שמתח זה אינו קשור לכינוי 'מתנדבים', שכן לדעתי יש להטיל ספק בדעה המקובלת, שלפיה השורש נד"ב מורה בעיקר על החלטתו של האדם מרצונו החופשי ( כפי שאבהיר להלן ) . פיצג'רלד הציע שכתבי קומראן נזקקים למקרא גם מצד אחר . 3 לטענתו השורש נד"ב נבחר לתפקידו בקומראן משום שבמקרא הוא משמש מונח קבוע, terminus technicus , בתחום הפולחן . לדבריו ברור מדוע כת כוהנית תשתמש במונח זה לחבריה : כותבי הטקסטים ...
אל הספר