יט . אתיקה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים | 717 נר"ו [ נטריה רחמנא ופרקיה, ישמרהו האל ויצילהו ] אב"ד דק"ק [ אב בית הדין של קהילת קדש ] הנ"ל . . . והנה שורש השאלה שאחד נכשל באשת איש כמה שנים שלש שנים רצופות שהיה בביתה, ועתה נתעורר בתשובה ואשרי לו שתורתו עמדה שלא ישתקע בטומאה ונפשו לשאול הגיע שהוא עתה חתן האשה הזאת שנשא בתה — אם מחויב להודיע לחמיו שיפרוש מאשתו הזונה או שתיקתו יפה כי המה אנשי השם ויש להם בנים חשובים בתורה ובמשפחה יקרה ויש לחוש לפגם משפחה ומשום כבוד הבריות רשאי הבעל תשובה להיות בשב ואל תעשה שלא להודיע לחמיו כלל ? ושוב שאל אם ייתן הדין שמחויב להודיע אם יודיע לחמיו ולא ישגיח, אם מחויב לבוא לבי"ד ואם יש כח ביד הב"ד להכריחו לפרוש ע"ח וידוי של חתנו . וגם שאל לסדר לו תשובה לאיש הזה ע"פ כחו כי הוא אדם חלוש מאוד ומתמיד בתורה הרבה . ותמהני מדוע לא הביא מ ( דברי ) רמ"א [ רבי משה איסרליש ] ( אבן העזר, סימן ב, סעיף ה ) שכתב "והיודע פסולה אינו רשאי לגלותה וכו' ומ"מ כשר הדבר לגלות לצנועין" ועיין בבית יוסף שם באריכות מזה, וזו לשונו שם : "אעפ"י שאם היו נדבקים בהם בלא ידיעה לא היה שם איסור כלל,...
אל הספר