ערכי השיטה — פרמטרים

יח . אתיקה רפואית | 675 דיניו והגמרא לומדת זאת מהנאמר בתורה על ידי משה : "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם ( דברים פרק ד פסוק ה ) — מה אני בחנם — אף אתם בחנם", והוא הדין לגבי רופא . ואכן בשולחן ערוך ( יורה דעה, סימן שלו, סעיף ב ) נפסק : "הרופא אסור ליטול שכר החכמה והלמוד, אבל שכר הטורח והבטלה — מותר" . יסודות להיתר : א . מהתוספות והר"ן ( במסכת בכורות, שם ) משמע, שמי שפרנסתו על זה ואין לו ממקום אחר — מותר לקחת שכר . "לפי זה הוא-הדין רופאים, שכל פרנסתם תלויה במשכורתם או בחולים, שמקבלים בעד טפולם בחולים — מותר להם לקחת שכר" ( רבי יוסף קארו ) . ב . התוספות-יו"ט ( בכורות פרק ד משנה ו ) כתב, שאם קובעים אותו לדיין, "רשאי להתנות בתחלת קביעתו ליטול שכר על כך" . "והוא הדין רופא שנתמנה למשרה קבועה המחייבת אותו לקבלת חולים כפי שנקבע ע"י קופת חולים וכדומה, מותר לו לקבל משכורת קבועה" ( המחבר ) . ג . הרמ"א ( באבן-העזר, סימן קל ) פסק, לענין עדים שעל הגט, "שהיות שמתנים עמהם, שאם יקלקלו את הגט — ישלמו אותו, מותר להם לקבל שכר הרבה", "אם כן, הוא-הדין לגבי רופאים, היות שאם יקלקלו אפשר לתבוע אותם לדין ועליהם לשלם ...  אל הספר
מוסד ביאליק