648 | אתיקה רפואית אפי' אם הוא בקי וכ"ש באחד שאינו בקי, שאין ב"ד מרשין למי שאינו בקי אבל אם ריפא ברשות ב"ד וטעה והזיק פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, ואם המית ונודע לו ששגג — גולה על ידו . ומ"מ אין צריך לימנע מפני חשש טעות ( טור, יורה דעה, סימן שלו — הלכות ביקור חולים ורפואה ונוטה למות וגוסס ) . ר מ ת ה מ ס י ר ו ת לפי שהוא מצוה, רצוני לומר : חיוב הרופא מן התורה לרפאות חולי ישראל, וזה נכלל בפירוש מה שאמר הפסוק וַהֲשֵׁבֹתוֹלוֹ ( דברים פרק כב פסוק ב ) — לרפאות את גופו, שהוא כשרואה אותו מסוכן ויכול להצילו או בגופו או בממונו או 20 בחכמתו ( רמב"ם, פירוש המשניות, נדרים ד, ד ) . אשר שאל מחברת ההצלה אשר אחד מהם הוא מלמד תשב"ר [ תינוקות של בית רבן ] ונפשו בשאלתו אם הוא מקבל ידיעה ע"י המשדר שבסמוך לו נמצא חולה שזקוק לעזרה האם עליו להפסיק את הלימוד עם התלמידים או שיכול לסמוך על כך שאחרים יביאו את ההצלה [ כיוון שגם הם שומעים קריאת המשדר ] ולא יפסיק תלמוד תורה דרבים [ של רבים ] של תשב"ר [ תינוקות של בית רבן ] , וכתב כבודו דהספק [ שהספק ] הוא שאולי עליו לחשוש שיקדים את האחר בזמן מועט . הנה דבר פשוט...
אל הספר