634 | אתיקה רפואית 10 ח י וב מת ן הט י פ ו ל — א ח ר י ות ר פ ואי ת בשעה שחלה חזקיה אמר הקדוש ברוך הוא לישעיה "לך אמור לו צַו לְבֵיתֶךָכִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה" ( מלכים ב פרק כ פסוק א ) . אמר לו חזקיה לישעיה : ישעיה, בנוהג שבעולם אדם שהולך לבקר את החולה אומר לו "מן השמים ירחמו עליך", והרופא הולך אצלו ואומר לו "מילתא פלוני אכול, ופלוני לא תאכל, הדין תשתה והדין לא תשתה", ואפילו שיראה אותו נטוי למות אינו אומר לו "צַו לְבֵיתֶךָ" ( שם ) שלא יחלש דעתו, ואתה אומר לי "צַו לְבֵיתֶךָכִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה" ( מלכים ב פרק כ פסוק א ) ? אף אנא לא לך אנא ספין ולא למילך אנא שמע [ גם אני לא לך אני חושש, ולא לך אני שומע ] , ואיני תופש אלא מה שאמר זקני כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וַהֲבָלִים וּדְבָרִים הַרְבֵּה וגו' ( קהלת פרק ה פסוק ו ) ( קהלת רבה [ וילנא ] , פרשה ה ) . שחייב הרופא מן הדין לרפאות חולי ישראל והרי הוא בכלל אמרם בפירוש הכתוב וַהֲשֵׁבֹתוֹלוֹ ( דברים פרק כב פסוק ב ) לרבות את גופו שאם ראהו אובד ויכול להצילו הרי זה מצילו בגופו או בממונו או בידיעתו ( רמב״ם, פירוש המשנה, נדרים ד, ד ) . וְרַפֹ...
אל הספר