יח . אתיקה רפואית | 629 היה שאמר לו אביו תלמוד לפני ספר רפואות . אמר הבן : לא אלמוד, כי כשאדע למרחוק חולה עני — אם לא אלך שם, הרי אני חוטא, אם אלך וימות — על ידי הוא מת, ואם לא אדע רפואות — איני חייב . אמרו לו הקרובים אליו : אילו היית יודע ברפואות היו חיים, וכמו שיכלת לילך ללמוד ולעשות ואינך עושה ולומד — כאילו אתה תמית אותם . לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁהוּא חֹבֵל ( דברים פרק כד פסוק ו ) — אחד בא לפני חכם, אמר לו : לאותו פלוני הרופא הלויתי על ספר רפואות שלו . אמר לו : נפש חבלת, כי ביום ובלילה הוא צריך לעיין בו, וכשבאים החולים אליו, אומר "איני יודע בלא ספרא [ ספר ] " . אמר לו : תחזור לו ( רבי יהודה החסיד, ספר חסידים, סימנים תתתרסט – תתתרע ) . הרשב"א ובית דינו גזרו חרם על לימוד חכמת הטבע והפילוסופיה לצעירים 4 ברם, כבר בגוף נוסח החרם, לאחר פירוט תנאיו שטרם מלאו להם כ"ה שנה . וחלותו, נאמר : "והוצאנו מכלל גזרתנו חכמת הרפואות, ואע"פ שהיא לקוחה מן 5 ( אסף, תרצ"א, עמ' נד – נה ) . הטבע, לפי שהתורה נתנה רשות לרופא לרפאות" א י כ ו ת ה ה כ שר ה יש למלאכת הרפואה מבוא גדול מאוד במעלות השכ...
אל הספר