טו . אתיקה מסחרית | 551 פרש למקום שאין בני אדם פורשין אין צריכין להעמיד לו ( תוספתא, בבא מציעא [ ליברמן ] , יא, כד – כו ) . שאלת : אם רשאים הציבור לעשות תקנות והסכמות וגדרים ביניהם, ולקנוס ולענוש על הסכמותיהם, שלא מדין התורה, אם לא ? וכן עדים החתומים 1 בתקנותיהם והסכמותיהם אם נפסלים מחמת נגיעת עדות, או קורבה, אם לאו ? תשובה : דבר ברור הוא, שהציבור רשאים לגדור ולתקן תקנות ולעשות הסכמות, כפי מה שיראה בעיניהם, והרי הוא קיים כדין התורה . ויכולים לקנוס ולענוש כל העובר בכל אשר יסכימו ביניהם, ובלבד שיסכימו בכך כל הציבור, באין מעכב . וכן אם יסכימו כל בני מלאכה אחת שבעיר, כגון הטבחים והצבעים והספנים וכיוצא בהם, בענין מלאכתם, בהסכמה אחת . שכל חבורה שהם בני ענין אחד, הרי כעיר בפני עצמה . ואע"פ שלא הסכימו מדעת שאר בני העיר, ובלבד שיהיה בהסכמות אלו תלמיד חכם שבעיר, אם ישנו בעיר, או אדם חשוב שנתמנה פרנס על העיר . שאם יש תלמיד חכם או פרנס שנתמנה על הציבור, ועשו שלא מדעתו, אין הסכמתם הסכמה . כדגרסינן [ כמו שלמדנו ] בפרק קמא דבבא בתרא [ בפרק הראשון של מסכת בבא בתרא ] ( דף ט ) : הנהו טבחי דאתנו בהדי הדד...
אל הספר