ח . אתיקה של עשייה סוציאלית | 325 האפוטרופוס, במקום להתאמץ ולאתר את תפיסת טובתו של היתום לפי ראות עיניו של היתום עצמו, אבל זו תהיה התנהלות שלא כראוי לאפוטרופוס בתור שכזה . הגבלת שיקול הדעת של האפוטרופוס לתחום הפעילות הנדרשת לשם טובת היתום אינה שוללת את האפשרויות של האפוטרופוס להפעיל את שיקול דעתו באופן אחראי ומקצועי בתחומים הקשורים לטובת היתום רק בעקיפין . לדוגמה, אם יש הון שירש היתום ורק חלקו מוקדש לכיסוי ההוצאות השוטפות, יש מקום לשיקול דעת בדבר ההשקעה של חלק מן ההון כדי לשמור על ערכו ואף להגדיל אותו . שיקולי ההשקעה הם כלכליים באופיים, ואם הם נערכים באחריות ובמקצועיות האפוטרופוס יכול לפעול בהתאם לשיקול דעתו, ללא מגבלה נוספת . יתר על כן, אם לפי שיקול דעתו של האפוטרופוס, שיקולי טובת היתום מחייבים שלא לנהוג ברוח הנורמות של "הצנע לכת", כי אז הרשות נתונה לאפוטרופוס לנהוג כך . האפוטרופוס אמור להיות אדם הראוי לאמון הגורם הממנה אותו לתפקידו, לאמון היתומים שהוא בא להיות האפוטרופוס שלהם ולאמון הבריות . מי שיכול למנות אפוטרופוס ליתום הם האב בצוואתו לפני שהלך לעולמו או בית הדין שתמיד הוא בגדר "אב...
אל הספר