ז. אתיקה של רבנים ותלמידי חכמים

270 | מנהיגות וחברה המשותפת לכל הנושאים בתואר "רב" . אפשר לומר עליה שהיא האתיקה של המעמד של אדם בתור רב . רעיון המפתח באתיקה המשותפת הזאת הוא רעיון המנהיגות הדתית . האתיקה העברית של המנהיגות הדתית היא בעלת רקע ערכי ותפיסה בדבר ההדרכה הערכית, בהתאם לטיבה של הדת, על יסודותיה ואורחותיה . הרקע הערכי הוא מובן מאליו . הערך העליון שברקע הוא עבודת השם . ערך נוסף הוא העבודה על פי ההלכה . קיום תורה ומצוות לשם עבודת הבורא הוא אפוא הנחת הרקע הדתית של האתיקה העברית של המנהיגות הדתית . באופן טבעי, המנהיגות הדתית אמורה להוביל את הבריות לעבר הצירוף היסודי של הערכים הדתיים : ההתנהלות היא קיום תורה ומצוות, המשמעות שלה היא עבודת השם . לפיכך האחריות הראשונה של כל מי שנמנה עם המנהיגות הדתית היא להדריך את הבריות בתחומי ההתנהלות הדתית, שהיא קיום תורה ומצוות . כדי להדריך את הבריות בתחום הזה יש חובה להיות מומחה בתחומים של ההתנהלות הדתית על פי ההלכה . מנהיג דתי ראוי לתואר "רב", מפני שהוא מומחה בתחום ההתנהלות הדתית, שהיא התנהלות על פי ההלכה, שבה גילה את בקיאותו ואת יכולתו כשהוסמך בתואר "רב" . בכך אין די . אף שעי...  אל הספר